רובע נוף ירקון, העתיד לקום על שטחו של בסיס סירקין לשעבר, הוא רובע העתיד של פתח תקווה. עם תכנון להקמה של 12,000 יחידות דיור לפחות, עומדים בפני הפרויקט השאפתני הזה אתגרים רבים, כשאתגר הנגישות התחבורתית הוא אחד הגדולים בהם.
מאבק תושבי פתח תקווה, שחששו שמא הפרויקט יעמיס משמעותית מבחינה תחבורתית על האזור הרווי והפקוק מלכתחילה, יחד עם עתירה של עיריית פתח תקווה עצמה כנגד פיתוח חסר בלמים, הסתיים בסמכויות שקיבלה העירייה מבית המשפט בשנת 2020, לעכב את התקדמות התוכנית אם לא יימצאו פתרונות תחבורתיים מתאימים.
בית המשפט כבר קבע שכל התקדמות מעבר לרמה של 2,700 יחידות דיור תותנה במתן פתרונות תחבורתיים הולמים, כך שלא ניתן להפחית בחשיבות של תכנון תחבורה מודרני, מקיף ויעיל לפרויקט.
התקדמות הבנייה ברובע סירקין תותנה בפיתוח תשתיות תחבורה
פתח תקווה ממוקמת בין ארבעה כבישים חשובים (4, 40, 5 ו-471), מיקום המעניק לה יתרונות מיקום ונגישות מהירים לאזורים שונים בארץ. על פניו, גם המיקום האסטרטגי של הרובע החדש מבטיח נגישות נוחה לצירים מרכזיים, אך העניין ממש לא נפתר בכך. על מנת לספק תחבורה יעילה ואמינה לרבבות תושבים, יש לשים דגש על תכנון מקיף של תשתיות תחבורה חדשות ברובע ומסביבו, מתוך הבנה שתחבורה יעילה היא מפתח מרכזי לאיכות חיים טובה.
"מהפכה של ממש"
"אנחנו ממשיכים בכל הכוח בקידום פרויקטים להבטחת איכות חייהם של תושבי העיר, כשפרויקט נוף ירקון הוא בוודאי אחד החשובים שבהם", אמר רמי גרינברג, ראש העיר פתח תקווה, אשר מודע לחשיבות פיתוח תשתיות התחבורה ברובע החדש. גרינברג ציין במפגש עם תושבים עתידיים כי "יש המון פתרונות תנועתיים, כדי שלא ייוצרו צווארי בקבוק. בניית השכונה המאסיבית צועדת יד ביד עם תוכנית החומש לפיתוח העיר, ועם שדרוג התשתיות העירוניות, כולל הקמת מטרו – שהוא לדעתי הפתרון המשמעותי ביותר לכל אתגרי התנועה בעיר".
"עברנו משלב התכנון לשלב המעשים", הוסיף גרינברג כשהוא נשאל על התקדמות העבודות ברובע, והדגיש: "שיווק הבתים ייעשה אך ורק לפי התב"ע (תוכנית בניין עיר) שאושרה. לא ייווצר מצב שמשווקים דירות ומציפים את האזור במגורים, בלי שהכבישים והתשתיות שהבטחנו כבר יהיו קיימים פיזית בשטח. בתב"ע זה מוגדר כשיווק בשלבים, ולא ניתן יהיה לעבור לשלב השיווק השני לפני שקוימו כל תנאי השלב הראשון – אנחנו נקפיד על כך.
"נושא התחבורה יעבור פה מהפכה של ממש", מוסיף גרינברג, "עם פרויקטים תנועתיים חשובים שיביאו לשיפור משמעותי בזמני הנסיעה בתוך העיר ובקישוריות למרכזי תעסוקה, ואנחנו נמשיך כל הזמן לשאוף לצמיחה ולביצוע של פרויקטים רחבי היקף כמו נוף ירקון, שיוסיפו לשפר את איכות החיים של התושבים".
מסופים ותנועה בת-קיימא
האם תושבי הרובע יסבלו מפקקי תנועה בשעות העומס? תוכנית האב לתחבורה ברובע החדש מציעה מגוון פתרונות תחבורתיים שנועדו לשנע המונים מבלי לגרום לפקקים.
בראש וראשונה, כפי שכבר הוזכר, קו המטרו M2 יספק פתרון תחבורתי לנוסעים בפתח תקווה, כאשר שתי תחנות (צפון ודרום) ימוקמו ברחוב רעות, הרחוב הראשי בנוף ירקון.
פתרון תחבורתי מרכזי נוסף שמתוכנן עבור תושבי נוף ירקון הוא החיבור הנוח לתחנת הרכבת העתידית, השלישית בעיר, "פתח תקווה דרום", שתוקם על ציר המסילה המזרחית. התחנה תאפשר לתושבים גישה נוחה לערים אחרות בארץ (ראש העין, שוהם, כוכב יאיר, טייבה, טירה וחדרה) ותהיה נגישה לתושבי השכונות המזרחיות בעיר, כולל נוף ירקון, באמצעות כביש גישה ממחלפון עמישב שמתוכנן לקום בשנים הקרובות.
הנגישות מהשכונה לקו האדום של הרכבת הקלה שכבר פועל בעיר, נלקח גם הוא בחשבון ושילוב ייחודי זה אמור להקל על התושבים להגיע למוקדים מרכזיים בעיר ומחוצה לה, למטרות תעסוקה ובילוי.
בנוסף, תכנון הרובע כולל נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) ונתיבים רבי תפוסה (נר"תים), שמטרתם לשפר את זרימת התנועה עבור אוטובוסים ולאפשר להם להגיע ליעדם במהירות ובנוחות. נתיבי העדפה אלה צפויים להיבנות בשלושה שלבים, כאשר השלב הראשון צפוי להסתיים ב-2025, טרם האכלוס הראשון ברובע החדש. השלב השני מתוכנן לשנת 2030 והשלב השלישי ב-2035.
על פי נתוני ארגון 15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית – בין השנים 2019-2023 נסללו בפתח תקווה 6.1 ק"מ של נת"צים, והיא ממוקמת במקום הרביעי בארץ בקידום מסלול ייעודי זה להסעת המונים.
להגיע לגן הילדים ברגל
אבל לא רק תחבורה ציבורית חשובה, אלא גם עידוד הליכה ברגל ושימוש באופניים. תכנון הרובע כולל שבילי אופניים ומדרכות רחבות, במטרה לאפשר לתושבים להתנייד בבטחה ובנוחות גם ללא רכב. נעה אפל, אדריכלית העיר, ציינה בראיון שהתפרסם באוגוסט 2024 כי "המטרה היא לאפשר לתושבים להתנייד בין הבית לגן הילדים, לבית הספר, לגינה הציבורית ולחנויות, בהליכה ברגל. למקומות הרחוקים יותר, ההתניידות תהיה בתחבורה ציבורית".
היא הוסיפה: "על מנת לייצר מרחבים ציבוריים המתעדפים את השימוש בתחב"צ, נדרש מערך תחבורה מפותח מספיק. ברוב השכונות בארץ, מערך כזה לא קיים, ובמקרה הטוב הוא מפותח בדיעבד. ברובע נוף ירקון, לעומת זאת, קיומה של מערכת ציבורית עתירת נוסעים (מתע"ן) היה נקודת המוצא של המתכננים".
לקנות מתחת לבית
אחד העקרונות הבסיסיים של עידוד ההליכתיות הוא יצירת מצב בו מגוון השימושים היומיומיים הנדרשים לכל תושב בשכונה נמצאים במרחק הליכה. הדבר מיושם בתוכנית על ידי עירוב שימושים אינטנסיבי לאורך הרחובות הראשיים, הכולל מבני מגורים, שטחי מסחר ומבני ציבור, בעוד החלקים הפנימיים של הרובע כוללים שטחי מגורים, שטחי ציבור, גינות ושטחים ירוקים.
המשמעות היא שחנויות ושירותים נדרשים, החל מאופנה, כלי בית, הנעלה, רשתות שיווק, המשך בבתי קפה ומסעדות, וכלה בחנויות סלולר ורהיטים, יהיו קרובים לבנייני המגורים ויאפשרו לרבים לצרוך את השירותים ממש מתחת לבית.
בנוסף, שטחי התעסוקה של הרובע מתרכזים בשני מתחמי תעסוקה גדולים (מעל 260 אלף מ"ר) אשר יספקו לתושבי הרובע עבודה ופרנסה. המרכזים ממוקמים בקצהו הצפוני ובקצהו הדרומי של הרובע, על ציר התחבורה הציבורית הראשי, וגם אליהם ניתן יהיה להגיע בקלות עם אופניים או המטרו.
מגרשי חניה זמניים
אך לא רק תחבורה מעסיקה את התושבים העתידיים, גם הסדרת נושא החניה הוא משמעותי במציאות הקיימת, בה משפחות רבות משתמשות בשני רכבים.
הרובע נבנה עם תקן 1:1 – חניה אחת לכל דירה. בנוסף, מתוכננים אזורי חניה מוסדרים במבנים ציבוריים ואזורי מסחר אולם טרם הפעלת המטרו וכלל פתרונות התחבורה המתוכננים, עלולה להיווצר בעיות חניה באזור.
ראש העיר התייחס גם לנושא הזה ואמר: "אנחנו מפתחים פתרונות תחבורתיים מאוד משמעותיים, ומשקיעים בהן מיליארדי שקלים. המגמה היא לעודד את התושבים לעבור לתחבורת המונים גם על ידי זה שלא מאפשרים חניות בלי סוף".
עם זאת, ציין ראש העיר שבמהלך תקופת הביניים, עד שכל הבניינים ייבנו ופתרונות התחבורה יפותחו במלואם, העירייה תהפוך חלק מהמגרשים הקיימים ברובע, למגרשי חניה זמניים לטובת התושבים.
אבולוציה של תחבורה
כמו שניתן להבין, רובע נוף ירקון צפוי להוות חלק משמעותי מאבולוציית התחבורה של כל אזור המרכז. התכנון התחבורתי המתקדם, עם הדגש על תחבורה ציבורית משתלבת, מבטיח פתרונות תחבורה מקיפים לתושבים העובדים בתוך העיר ומחוץ לה.
אם כל מארג הפרויקטים אכן ייצא לפועל בהתאם לתכנון, הדבר יבטיח נגישות תחבורתית מיטבית עבור תושבי הרובע. ועם זאת, יש לזכור שבפני הגורמים האמונים על פיתוח הרובע עדיין עומדים אתגרים רבים – כלכליים, בירוקרטיים ואחרים.