הסממנים הצבאיים האחרונים נעלמים משטחו של מחנה סירקין, ומתחלפים בעבודות פיתוח השטח והכנת התשתיות לאחת מתוכניות הפיתוח השאפתניות בישראל: שכונת צמרת – עיר קטנה בתוך עיר גדולה, שעתידה לאכלס כ-40 אלף תושבים ולייצר מוקד תעסוקה משמעותי בלב גוש דן.
עו"ד ניסים אברהם, מנהל מרחב מרכז ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מדבר בראיון ראשון על חלקה של רמ"י בפרויקט, על שיתוף הפעולה עם עיריית פתח תקווה, ועל המורכבויות שמסתתרות מאחורי תוכניות הפיתוח של מה שצפוי להפוך לרובע שוקק חיים.
שיתוף פעולה בין עיר לשלטון מרכזי
רובע סירקין, או בשמו החדש – "שכונת צמרת", תוכנן בשלבים. הרובע יכלול כ-8,000 יח"ד בשלב הראשון ולמעלה מ-4,000 יח"ד בשלב השני. מדובר ביוזמה משותפת של משרד הביטחון ורמ"י, כאשר שלב א' פותח בידי משרד הביטחון – שמחזיק בשטח מאז הקמת המדינה ואילו שלב ב' מצוי תחת אחריותה של רמ"י.
אברהם, שמונה לתפקיד הנוכחי ביוני 2022 שימש קודם לכן כמנהל אגף שיווק ומכרזים ברמ"י, כמנהל חטיבת השירות ולפני כן, כמנהל אגף נהלים ויועץ משפטי במרחב מרכז של רשות מקרקעי ישראל.
בכל אחד מהתפקידים היתה לו נגיעה לפרויקט הרובע החדש בסירקין והוא מתאר את הדרך לתכנון ואישור הרובע כסדרה של אתגרים בירוקרטיים ומעשיים. "היה עלינו לקבוע לוחות זמנים מול משרד הביטחון לכל שלבי הפינוי – והיו הרבה שינויים לאורך הדרך", הוא מספר. "במקביל קידמנו את התכנון מול מוסדות התכנון, כולל טיפול בגבולות שיפוט, פתרונות תחבורה, תשתיות ביוב, מים וחשמל, וניהול זיהום הקרקע".
המורכבות בפיתוח הרובע חייבה שיתוף פעולה בין מספר גורמים ממשלתיים. "משרד האוצר, רמ"י, מינהל פינוי מחנות, הוועדה לתשתיות לאומיות (ותמ"ל) והמועצה האזורית דרום השרון", מפרט אברהם ומזכיר גם את הרשות המקומית: "שיתוף הפעולה עם עיריית פתח תקווה הוא טוב. הפעילות השיווקית והתכנונית נעשית בתיאום מלא".
תמהיל מגורים רחב ודיור בהישג יד
בניגוד לשכונות חדשות אחרות שנתפסות כהומוגניות, ברובע סירקין מתוכנן תמהיל דיור מגוון מאוד. "יש שם הכול – מדירות קטנות ועד מגדלים עם דירות גדולות, דיור מוגן, דירות עם דירונית (‘דיוריות’) ואפילו דירות להשכרה ארוכת טווח", אומר אברהם. "המטרה היא לשלב אוכלוסיות שונות – זוגות צעירים, משפחות, מבוגרים – ולייצר קהילה מאוזנת".
אברהם מאמין כי פתרונות הדיור המוצעים ברובע הם חלק מיישום הציונות הלכה למעשה. בכנס שהתקיים בפברואר 2025 לרגל השקת תוכנית 'יבנה מרכז' פירט אברהם את תפישת עולמו ואמר: "אנחנו לפעמים שוכחים, אבל לבנות עיר חדשה, לתת מענה לזוגות צעירים, וגם לבני המקום, זה חלק גדול ממטרות הציונות. אנחנו שמחים להיות שותפים למהלך הזה בתוכניות השונות ברחבי הארץ במסגרת הסכם גג, שנותן לעיריות אפשרות לממש חלק מהחזון והצרכים העירוניים. אנחנו שותפים לעניין הזה, והמטרה שלנו היא לקדם את התוכניות יד ביד עם העיריות".
ואכן, עם אישורה של תוכנית סירקין מזרח ציין ינקי קוינט מנכ"ל רמ"י כי "אישור תוכנית סירקין מזרח הינה אבן דרך נוספת בפעילות רמ"י להסבת מחנות צה"ל באזור המרכז המבוקש לטובת הקמת שכונות מגורים רחבות היקף. הוא הוסיף כי "הסכם הגג המתגבש בין עיריית פתח תקווה לרמ"י הינו אחד מהסכמי הגג המשמעותיים ביותר שהתגבשו לאור היקף יחידות הדיור הנרחב בו ומיקום השכונות בלב אזורי הביקוש".
שכונה שהיא גם מקום עבודה
רובע סירקין יכלול מעבר לאלפי יחידות דיור גם כ-365 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, מהלך משמעותי שמנסה להתמודד עם אחת הבעיות הכרוניות של אזורי מגורים חדשים – היוממות. "החזון שלנו הוא להפחית את הצורך של תושבי הרובע לנסוע לתל אביב כל בוקר", מסביר אברהם. "אנחנו מתכננים כאן סביבת חיים שלמה: דיור, עבודה, חינוך, פנאי ותחבורה, הכל באותו מתחם". זהו גם מהלך שמשלב בין יעדי הממשלה לתכנון בר-קיימה – כזה שלא נשען על רכב פרטי אלא על תחבורה ציבורית והליכה רגלית, ושיודע לצמצם את העומסים על תשתיות קיימות.
"הבניינים עצמם מתוכננים בהתחשבות בסביבה ובחסכון באנרגיה", אומר אברהם, ומוסיף ש"הם מחוברים למערכת רחובות וכיכרות עירוניות שמאפשרות נגישות גבוהה והליכה נוחה, לא רק נסיעה ברכב".
ואכן, במסגרת התוכנית, מושקעת מחשבה רבה בתכנון תחבורתי אינטגרטיבי, שיכלול קווים חדשים של אוטובוסים ומסופים, נת"צים, שתי תחנות מטרו ושבילים להולכי רגל ורוכבי אופניים.
לשאלה כיצד רשות מקרקעי ישראל רואה את רובע סירקין כחלק ממכלול הפיתוח של מחוז מרכז בעשור הקרוב, משיב אברהם בפסקנות: "רובע מגורים גדול, בתחום העיר הגדולה ביותר במחוז מרכז. הרובע כולל מגוון שמושים להקטנת היוממות ומתן פתרונות לכלל הצרכים של המרחב. רובע סירקין יסייע בעמידה ביעדים שקבעה הממשלה לפיתוח מגורים במחוז".
חלק מהפאזל העירוני
על השאלה כיצד תיראה שכונת צמרת בעוד 15 שנה, עונה אברהם כך: "אני רואה כאן רובע מתוחזק, בטוח, שהוא חלק אינטגרלי מהעיר – מחובר לה, אך גם עצמאי. עם מערכת תחבורה ציבורית מיטבית, מגוון מוסדות ציבוריים, קהילה מעורבת ומאוזנת מבחינה כלכלית וחברתית".
המדדים להצלחה, מבחינת רמ"י, הם ברורים: איכלוס מלא של השכונה, השתלבות אורגנית בעיר, וצמצום היוממות – כלומר, שרוב התושבים יוכלו לחיות ולעבוד בתוך הרובע.
רובע סירקין מגלם את המתח שבין צורך לאומי במגורים לבין הרצון ליצירת עירוניות איכותית. מדובר לא רק באלפי דירות חדשות, אלא בהזדמנות אמיתית לבחון כיצד נראה תכנון עירוני עכשווי: כזה שמכיל תעסוקה, תחבורה, קהילה ותכנון סביבתי תחת מטרייה אחת. ההצלחה של שכונת צמרת בסירקין לא תימדד רק במספר הדיירים, אלא גם ביכולתה להפוך למקום עם חיי רחוב, תחושת שייכות ואיכות חיים — בדיוק כמו שהבטיחו על הנייר או כפי שמסכם אברהם: "המטרה שלנו היא הקמה של רובע מאוכלס שהוא חלק מהפאזל העירוני של פתח תקווה. אנו מצפים לראות כאן רובע מתוחזק ובטוח לכלל התושבים".