"בנייה ירוקה" היא גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של בניינים וסביבתם, ולניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע והסביבה כדי למנוע מפגעים סביבתיים ובמקביל, ליצירת תנאים איכותיים ובני קיימה לדיירי הבניינים.
במרץ 2022 הפך תקן הבנייה הירוקה בארץ 5281, מתקן מנחה לתקן מחייב ברמה של כוכב אחד. כיום, כל בניין חדש חייב לצבור 55 נקודות זכאות, בסעיפים שונים שהוגדרו בתחום, כדי לקבל את הכוכב הנדרש. כך באים לידי ביטוי, בין היתר, אבני היסוד של הבנייה הירוקה הכוללים שימוש במקורות אנרגיה נקיים (רוח, שמש), הגדלת היעילות האנרגטית של הבניין באמצעות ניצול מסה תרמית ובידוד תרמי לחסכון באנרגיה לצורך חימום, או קירור ותכנון יעיל וחסכוני של השטח בבית וניצולו (אור/צל).
העירייה דורשת 3 כוכבים
עם זאת, התוכניות לבינוי רובע נוף ירקון לא מסתפקות במינימום הנדרש. בינואר 2024 פרסמה עיריית פתח תקווה "תדריך הנחיות בינוי ופיתוח" לרובע נוף ירקון. התדריך מספק ליזמים ולקבלנים שזכו במכרזי רמ"י הנחיות מפורטות לבינוי השכונה שתוכננה בגישה בת קיימה. דגש מיוחד הושם על עקרונות תכנון אדריכליים מתקדמים ובנייה ירוקה ומקיימת הצופה פני עתיד. כך לדוגמה, כלל מבני המגורים מחויבים לעמוד בתקן בנייה ירוקה של שלושה כוכבים, כולל בפרויקטים של מחיר מטרה בהם, לרוב, הבנייה הנדרשת היא של כוכב אחד בלבד. פתח תקווה השייכת לפורום ה-15 של ערים מובילות התחייבה לתקן בנייה של 2 כוכבים, אולם בנוף ירקון, העלתה את הרף.
רות אברהם מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "בהרבה מובנים, החדשנות בתוכנית של רובע נוף ירקון נובעת מהעובדה שהיא חשבה על בנייה ירוקה מתחילת הדרך והכניסה את זה לתוך הוראות התב"ע עוד לפני שתקן הבנייה נכנס לתוקף. המשמעות של כוכב אחד מחייב היא שכל בניין יהיה חכם אנרגטית, ינהל את המים שלו, שיש לו איטום ובידוד טובים יותר בתנאי מזג האוויר המשתנים, שיש לו תשתית לניהול יעיל יותר של הפסולות וכן הלאה.
"מה שקרה בסירקין-נוף ירקון, בשונה ממקומות אחרים, שכבר בתנאים להיתרי הבנייה נדרשה עמידה בתקן הבנייה הירוקה, אבל הדרגה נקבעה בהנחיות הרשות המקומית. עיריית פתח תקווה קבעה כי בשכונת נוף ירקון היזמים צריכים לעמוד בתקן של 3 כוכבים. ככל שהם יטמיעו יותר סעיפי בינוי שיהפכו את הבניין לירוק יותר, הם יצברו ניקוד וכל קפיצה בניקוד מזכה אותם בכוכב נוסף. תקן של שלושה כוכבים משמעו שהעירייה דרשה פי כמה וכמה מהמינימום".
גגות ירוקים, אשפה פניאומטית
ואכן, עיון בהוראות התדריך מגלה כי בתחום הבנייה הירוקה כל דירה נדרשת לעמוד בדירוג אנרגטי C וכל בניין נדרש לעמוד בכללותו בדירוג אנרגטי B ומעלה. תאים פוטווולטאיים יותקנו ליצירת אנרגיה ולשימוש עצמי בבבניינים. אחד מתנאי הסף לתחילת הליך הרישוי, יהיה ביצוע בדיקות רוחות והצללות על ידי היזם – שיאפשר לו לתכנן בצורה חכמה ובהתאם למשטר הרוחות והאור דירות מוארות יותר ומאווררות יותר.
הנחיה נוספת עוסקת ביצירת תשתית לחניות חשמליות לכל דירה ויצירת מספר עמדות טעינה בפועל. בנוסף, מים חמים לכל הדירות יסופקו ע"י מערכת משותפת המבוססת פנלים תרמוסולאריים ומשאבות חום. דירות במגרשים שחשופים לרעש יחויבו בהתקנת בידוד אקוסטי ואילו דירות במגרשים סמוכים לכביש 4713 יחוייבו בתכנון מערכות אוורור הכוללות סינון של האוויר הנכנס.
עוד פירטה העירייה הנחיות לניצול שטח הגגות לייעול אנרגטי והקמת גגות מגוננים-ירוקים. מדובר בגגות עם צמחיה ומערכת השקיה שתורמים משמעותית לבידוד תרמי ואקוסטי לבניין ונושאים יתרונות נוספים כמו ניהול נגר והפחתת איי חום.
מאפיין נוסף מרכזי הוא מערכת האשפה הפניאומטית המייצרת רשת תעלות לשינוע אשפה מהבניין ישירות למוקדי איסוף, המייתרת את הצורך במשאיות אשפה וחוסכת בעלויות שינוע ומפחיתה זיהום אוויר.
לראות רחוק לראות ירוק
אדריכלית אסתי כהן ליס מאגף בכיר תכנון במשרד הבינוי והשיכון: "תקן הבנייה הירוקה 5281 של מכון התקנים הפך בשנים האחרונות לתקן מחייב. עם זאת, ראינו שההתייחסות למבנה הבודד לא מספקת, והבנו, שצריכה להיות תשובה רחבה והוליסטית יותר לתכנון המרחב הציבורי. כלי התכנון שכונה 360 נולד בעקבות ההבנה שאם אתה רוצה לעשות בנייה מקיימת, אתה חייב להבין גם שסביבת המבנה צריכה להיות מקיימת והוליסטית".
כהן ליס: "בשכונה הספציפית הזאת האדריכל ארי כהן החליט שבאופן וולונטרי הוא משתמש בכלי 360 בשביל לייצר שכונה טובה יותר. מדובר בכלי עבודה שמספק למתכננים אפשרות להתעמק במספר רחב של סעיפים ולשדרג כל אחד מהם במטרה לייצר שכונה טובה. אני זוכרת שנתנו תשומת לב מאוד מאוד גבוהה לשימור של נחל שילה, לניהול הנגר באופן טבעי, ולשימור היסטורי של המבנים במחנה. הושקעו הרבה חשיבה ותשומת לב לסביבה הקיימת ובמציאת חיבור למערכות אקולוגיות קיימות".
"אני חייבת לומר לזכות עיריית פתח תקווה שמלכתחילה, היא הבינה שאם היא עומדת לתכנן ולהוסיף לעיר שכונה באינטנסיביות כל כך גבוהה, עם כמות יחידות דיור שכמעט מכפילה את מספר תושבי העיר אז היא רוצה לראות המכלול, את הסביבה, ואת המרחב הציבורי כחלק מתפישה ירוקה. כך נוצר שיתוף פעולה מאוד-מאוד רחב עם העירייה והמועצה לבנייה ירוקה במשרד השיכון בנושא של תכנון השכונה. קיימנו במשותף סדנה עם כל בעלי התפקיד, כ-30 משתתפים מטעם הרשות, כדי ללמוד את הערכים של 360 את הטוב שהם מייצרים ולהגות בהתאם את התוכנית. ראינו איפה אפשר להעלות רמה בשכונה, מה צריך לשנות, מה צריך לטייב. זאת הייתה עבודה מאוד מאומצת".
"איכות חיים מעבר לגבול הדירה"
כלי התכנון 360 שם דגש משמעותי על חיבוריות וקישוריות. בנוף ירקון התכנון מייחס להליכתיות ערך משמעותי, "הופך את הפירמידה" ושם את הולך הרגל במרכז ולכן ניתן דגש מיוחד ניתן בתכנון על שבילי אופניים, שבילי הליכה ונגישות גבוהה לתחבורה ציבורית, שכל מטרתם להפחית את השימוש ברכב הפרטי.
אברהם: "איכות חיים נמדדת מעבר לגבול הצר של הדירה. נגישות לשימושים שונים, לתחבורה ציבורית ולשטחים פתוחים – כל אלה משפיעים על איכות החיים שלנו ועל היומיום שלנו".
כהן ליס מפרטת: "לדוגמה, בסעיף קישוריות, ראינו שהשכונה מקושרת בחיבור יחיד לפתח תקווה. היא נמצאת ממזרח לעיר ויש רחוב ראשי שחוצה אותה ומקשה מאוד על החיבור שלה לחלק הוותיק. בדקנו מה ניתן לעשות ואיפה אנחנו יכולים לייצר חיבורים נוספים בין השכונה החדשה לפתח תקווה הוותיקה. כך, כל סעיף וסעיף בתוכנית נבדק בהתאם לאתגרים שהציבה הסביבה של השכונה".
להשפיע על הכיס ולעצב חווית מגורים
כיצד אם כן ישפיע התכנון הירוק והמתקדם על דיירי השכונה העתידית? כהן ליס משיבה: "תקן בנייה ירוקה 5281 בא לידי ביטוי בחשבונות של הדייר. הוא צריך למזג פחות את הדירה, הוא צריך לחמם אותה פחות, וכך חשבון החשמל שלו נמוך יותר. יש לו מערכת אשפה ומיחזור בבניין, אז נוח לו יותר.
אם הקבלן משתמש בחומרים ידידותיים לסביבה זה בעיקר משפיע על כיס הדייר, גם אם הוא לא בהכרח ירגיש זאת ביומיום, אלא רק בטווח הארוך. אתה מבין שאתה חי בבניין בריא יותר כי הדירה שלך תהיה יותר מאווררת עם יותר שעות חשיפה לשמש, יהיו לך מים חמים, הבניין ינצל אנרגיות מתחדשות ובסופו של דבר, הבניין עצמו יהיה בניין יותר בריא לסביבה כולו, לא רק לדייר עצמו".
אברהם: "אני חושבת שבראש ובראשונה הדיירים של נוף ירקון יהיו מאוד מחוברים, גם לפתח תקווה וגם לתל אביב, דרך מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) מערכת הסעת המונים שמגיעה עד השכונה. מצד שני, הם יחיו בסוג של מרכז ועיר חדשה. הסוד יהיה איך בתהליך הפיתוח שלה יצליחו לחבר אותה לשכונות הוותיקות דרך הפארק המתוכנן (המזרחי), אז יכולה להיות להם חווית מגורים מאוד טובה.
"הם יחיו בעיר שהיא בתוך פארק. והשאלה היא איך ירגישו חלק מהעיר כולה, גם ברמת הזהות וגם ברמת הקישוריות והתנועה. אני חושבת שנדע את זה כשנראה את הפיתוח של השטחים הפתוחים, שהם שחקנים מאוד משמעותיים בהיבטים של חיבוריות וקישוריות בין השכונה לבין פתח תקווה".