השנה חגגה פתח תקוה 145 להיווסדה. העיר שמונה כיום כ-280 אלף תושבים הוקמה כמושבה חקלאית והצליחה במהלך השנים, לצד תנופת הפיתוח והקידמה, לשמור על נכסיה ההיסטוריים. עשרות מבנים עתיקים הפזורים ברחבי העיר מהווים עדות חיה לעבר המפואר של העיר וחלקם משמשים גם כיום את התושבים. בין המבנים הללו ניתן למנות את כיכר המייסדים, בית הכנסת הגדול, חצרות האיכרים, השוק העירוני, בית אברהם שפירא ועוד.
נראה כי הרצון לייצר זיקה בין העבר לעתיד, מנחה את עיריית פתח תקוה ואת המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל, גם בתוכניות העתידיות של רובע סירקין החדש.
כזכור, לפני מספר שנים אושרו להפקדה תוכניות להקמת רובע ענק הכולל כ-12 אלף יחידות דיור, על שטחו של המחנה הצבאי, מחנה סירקין.
להבין את החשיבות של מורשת
אלפי יחידות דיור, מאות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה, שטחים ציבוריים וכבישים חדשים מתוכננים להיבנות ברובע סירקין החדש ולמצב את הרובע כחדשני, מתקדם ומודרני.
לצד זאת, התוכנית כוללת גם שימור של עשרות אתרים בשטח המחנה הצבאי הידוע, ביניהם מגדל הפיקוח, מגורי צוערי בה"ד 1 וצריפי ניסן שהקימו הבריטים.
מיכל הלוי-בר, מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרי מורשת ישראל גאה בהישג המועצה שהגישה התנגדות לתוכניות המקור והצליחה להוסיף לתוכניות הבינוי העדכניות עשרות אתרים לשימור המייצגים את רוח המחנה והתקופה.
"בהתחלה, כשרק הגישו את התוכנית להקמת הרובע, לא הייתה כל כך התייחסות לשימור, וזאת החמצה גדולה מאוד. זה תוקן אחרי התנגדויות שהמועצה לשימור אתרים הגישה, ואחרי שעיריית פתח תקוה הצטרפה למהלך. אני אומרת זאת לזכותה של העירייה שפועל בה צוות שימור מצוין ומהנדס עיר וראש עיר שמבינים את החשיבות של מורשת".
הלוי-בר מוסיפה כי: "המבנים האותנטיים במחנה סירקין שישמרו ברובע החדש המתוכנן לקום, יעזרו לספר סיפור חזק יותר, לכל המבקרים ובטח לאוכלוסייה שלא חיתה את התקופה הזו ואינה קשורה להיסטוריה של המחנה".
שמונים שנות פעילות
המחנה הצבאי סירקין נבנה בשנת 1921 על ידי הבריטים ושימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי עד לכיבושו על ידי כוחות האצ"ל בשנת 1948. עם קום המדינה שימש סירקין את חיל האוויר הישראלי ואת בית הספר לטיסה הראשון בצה"ל. בין השנים 1968-1955 שימש מחנה סירקין כבית ספר להכשרת קצינים (בה"ד 1). בהמשך הפך סירקין למחנה צבאי צה"לי וזכה "לארח" יחידות עילית בצה"ל כדוגמת סיירת מטכ"ל, עוקץ, יהל"ם ומודיעין. בשנות האלפיים כחלק ממהלך כולל לפינוי בסיסי צבא במרכז הארץ, נסגר גם מחנה סירקין לאחר 80 שנות פעילות.
כזכור, בפברואר 2017, אושרה תוכנית לבניית כ-12 אלף יחידות דיור בשטח המחנה ואילו בינואר 2018 הגישה המועצה לשימור אתרים לוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) חוות דעת לשימור מחנה סירקין.
על פי התוכנית שאושרה ישומרו כ-20 מבנים מרכזיים במחנה סירקין שחלקם ישמשו לצורכי הציבור או ישולבו במרחב העירוני. ביניהם, מגדל הפיקוח, מגורי צוערי בה"ד 1, צריפי Nissen – מבני מגורים שפותחו על ידי הבריטים בימי מלחמת העולם הראשונה – מבני מחסה למטוסים ועוד. חלק מהמבנים ישמשו לצרכי ציבור והאחרים ישולבו במרחב. גם הדרך ההיסטורית העוברת בשטח המחנה וכוללת נתיב המראה ונחיתה, אמורה להשתלב בשטחים הציבוריים הפתוחים של הרובע החדש. חשוב להבין כי מדובר בשימור בקנה מידה רחב וגדול ביחס לפרויקטים אחרים. כך לדוגמה, בפרויקט הקמת רובע שדה דב החדש, שגם הוא נבנה על שטחו של מחנה צבאי היסטורי, נותרו לשימור מסלול המראה אחד בו יפותח פארק ומגדל הפיקוח.
גינות כלבים על שם יחידת עוקץ
"המחנה הזה אוצר בתוכו מספר תקופות היסטוריות משמעותיות במורשת שלנו פה במדינה. הוא שימש בסיס לפעילויות של יחידות שונות ומובחרות והמון סיפורי גבורה נכתבו במחנה הזה", מזכירה הלוי-בר ומפרטת על התוכניות לשימור: "המבנים לשימור ישתלבו בשלוש דרכי מורשת. הראשון, שביל הליכה שיספר את ההיסטוריה של הקמת המחנה הבריטי והשתלטות המחתרתית של אצ"ל על המחנה.
שביל ההליכה השני יספר על הקמת סיירת מטכ"ל שיצאה ממחנה זה למבצעים נועזים, כדוגמת ניסיון החילוץ של נחשון וקסמן. ואת הסיפור של הקמת יחידת עוקץ, יחידת הכלבנים של צה"ל.
"אחד הרעיונות שלנו, כמחווה ליחידות אלו, הוא שחלק מהסיפורים יונצחו בשמות הרחובות וגם בשטחים הפתוחים כמו גינות כלבים. אנחנו יודעים שרק במלחמה הנוכחית ארבעה כלבים מהיחידה נהרגו בהגנה על חיילי צה"ל".
"השביל השלישי הוא שביל שאמור לספר את הסיפור של חיל האוויר ובה"ד 1 ששכנו באתר".
מבני עבר כסימן זיהוי לקהילה
"יש המון סיפורים על מבצעים שיצאו מהמקום הזה, וזאת הזדמנות נפלאה לספר אותם", מוסיפה הלוי-בר. "אני חושבת שהמלחמה הנוכחית והטבח הנוראי ב-7 באוקטובר חיזקו את ההבנה בצורך של זהות מקומית חזקה ושל קהילה מגובשת שיש לה כוח חוסם גם בפני אירועים נוראים כאלה. קיבוץ בארי, למשל, כשהוא פתח מחדש את חדר האוכל הוא פרסם הזמנה שהודפס עליה מגדל המים בקיבוץ, אחד המונומנטים המזוהים עם הקיבוץ. יש פה איזושהי הצהרה שאומרת אנחנו שבים הביתה. הקמת מדינת ישראל כרוכה בסיפורי גבורה שהתרחשו במקום ולכן חשוב לנו להוקיר את הזהות הייחודית של מחנה סירקין".
פיתוח הזהות המקומית והחיבור לעבר מקבלים משנה תוקף דווקא בגלל המגמות העולמיות של פיתוח עירוני אינטנסיבי. בר הלוי מסבירה: "העולם הופך להיות גלובאלי ויש תחושה לפעמים, במיוחד בערים חדשות, של שטנץ אחיד, של קופי-פייסט. שימור מדבר במונחים הפוכים לכך. בדומה למערכת אקולוגית, השימור מתייחס לגיוון, לייחודיות, לשמירה על מינים שונים של מבנים במרחב – כי יש לזה ערך בגיבוש הזהות הייחודית. לתחושה שאתה חלק מסיפור מיוחד יש חשיבות בפיתוח קהילות חזקות. כך קל יותר לייצר קהילה שאכפת לה מהמרחב שלה".
להשקיף על מסלול ההמראה המנדטורי
בר הלוי ממשיכה לפרט את תפישתה לגבי השימור המתוכנן בסירקין: "ההבנה היתה שיש פה מתחם שלם שצריך לתכלל אותו, שהמבט עליו צריך להיות כאתר אחד, שמספר סיפור ולא אוסף נקודות או שימור מבנה בודד. חתרנו לתיעוד ושימור מרקמי שאמור לספר את הסיפור המלא של מחנה סירקין. תיעוד מרקמי אמור להעניק למבקרים את החוויה של ביקור במקום ולכן, לדוגמה, דאגנו גם שחורשת האקליפטוסים במחנה תהיה חלק ממרקם השימור.
"הצלחנו גם לשמור את התוואי ההיסטורי של הדרכים במחנה ובפרט של מסלול המראה ונחיתה אחד, שהוא צמוד למגדל הפיקוח. אנחנו מקווים שבתכנון השכונה חזיתות הבתים יהיו לעבר מגדל הפיקוח שצופה על המסלול, ודיירים שיתגוררו במבנים האלה יוכלו להגיד "אנחנו צופים על מסלול ההמראה היסטורי עוד מהתקופה המנדטורית"".
לקריאה נוספת: 80 שנות היסטוריה: נפרדים ממחנה סירקין