בימים אלו מתבצעות עבודות פיתוח ראשונות בשטחי רובע נוף ירקון. בשלב זה, כוללות העבודות בעיקר חשיפה ופינוי של דרכי הגישה, כהכנה לסלילת הכבישים ולעבודות תשתית נוספות.
"אנחנו כרגע עובדים על תחילת הפיתוח ומכינים את הקרקע על מנת שהיזמים יוכלו להיכנס ולעבוד", מסביר נעם סלע, ראש מנהלת הסכם הגג של פתח תקווה, האחראית על ניהול פרויקט רובע נוף ירקון. "כבר לקראת סוף השנה הזאת, היזמים יוכלו להגיש היתרים, ובהמשך לכך לעלות על הקרקע ולהתחיל בבנייה".
סלע הוא בעל רקע עשיר בניהול פרויקטים תפקיד אותו מילא, בין היתר, במשרדי ממשלה שונים. בעבר, אף הקים וניהל את המנהלת להתחדשות עירונית בפתח תקווה. לפני מספר חודשים עיריית פתח תקווה ביקשה את שירותיו והציעה לו להקים את מנהלת הסכם הגג, אשר מתכללת את הטיפול בפרויקט רובע נוף ירקון משלבי התכנון הראשונים ועד לאכלוס הדיירים.
השכונה שתצעיד את פ"ת קדימה
"אנחנו אמונים על כך שרובע נוף ירקון יהיה רובע אטרקטיבי וחדשני, אחד המפותחים והמתקדמים במדינת ישראל", אומר סלע. "זהו פרויקט הדגל של עיריית פתח תקווה מבחינת רמת המגורים ואיכות החיים הצפויה בו, הוא ימשוך אליו אוכלוסיות מאוד חזקות וישרת גם את תושביו וגם את כלל תושבי העיר והאזור. אנחנו מצפים שהוא יהווה מעין סמן ימני לכל העיר, כמו שכונות מוצלחות אחרות שנבנו כאן בעבר, ויצעיד את פתח תקווה כולה קדימה".
המנהלת בראשותה הוא עומד, מורכבת מזרוע כלכלית, שמפקחת על ניהול הכספים בפרויקט, ומזרוע הנדסית שמפקחת על התכנון, הביצוע והניהול הכללי של הפרויקט.
במסגרת תפקידה, המנהלת מתכללת את הפרויקט מול כלל הגורמים המעורבים בו – החברה לפיתוח פתח תקווה, רשות מקרקעי ישראל, מנהל ההנדסה של עיריית פתח תקווה, ראש העיר ועוד. בימים אלו החלה המנהלת גם לעבוד גם מול קבלני הפיתוח והיזמים, ועשייתה כוללת הן את ניהול התכנון והתקציבים, והן את הפיקוח על הנעשה בשטח.
שכונה שהיא בסדר גודל של עיר
לדברי סלע, ההחלטה על פינוי מחנה סירקין, שעל שטחו מוקם רובע נוף ירקון, אפשרה לכלל הגורמים המעורבים בתכנון השכונה החדשה להביא בשורה אמיתית לתושביו העתידיים."אין הרבה הזדמנויות לבנות שכונה בסדר גודל כזה על שטח שהוא ריק, כיוון שאין הרבה עתודות קרקע פנויות, בעיקר במרכז הארץ", אומר סלע. "ברגע שנוצרה ההזדמנות לפנות בסיס בגודל של 3,000 דונם בקירוב וליצור שכונה חדשה, שהיא בסדר גודל של עיר חדשה מבחינת היקף יחידות הדיור, זה פתח המון אפשרויות ליצירת תכנון מיטבי, מוטה חדשנות, מתקדם ועתידני. הושקעה כאן מחשבה על כל היבט בחוויית המגורים והחיים של התושב בשכונה, עם ירידה לפרטים שמתאפשרת רק כשיש לך יכולת לתכנן יש מאין".
עם זאת, הדרך לשם הייתה, כמו בכל פרויקט בסדר גודל דומה, רצופת אתגרים. הראשון והמרכזי שבהם הוא היקף התשומות והמשאבים הנדרשים על מנת לתכנן רובע כזה מאפס. "ברמת התכנון המפורט נדרשה המון השקעה, מחשבה מעמיקה, פגישות ותיאומים מול עשרות גורמים שונים", אומר סלע. "בהמשך לכך, גם התמודדות עם כל הרגולציה והפרוצדורה הנדרשת על מנת להכין את השטח ליזמים ולעמוד ברמת פיתוח ובינוי מאוד גבוהה, תוך עמידה בלוחות הזמנים".
שימור ההיסטוריה בעיר חדשנית
הקמת הרובע הייתה כרוכה בהתמודדות עם אתגר נוסף וייחודי – פינוי הבסיס הצבאי ששכן בשטחו. לצד החלקים הטכניים של התהליך, כגון פינוי הפסולת והכנת הקרקע למגורים, שנעשו על ידי המשרד לאיכות הסביבה, הושקעה מחשבה גם על שמירה על הערך ההיסטורי של המקום.
מרבית המבנים הצבאיים נהרסו, אך מספר אתרים בולטים, בעלי חשיבות היסטורית מיוחדת, נותרו על תילם במטרה לעבור תהליך של שימור ולהשתלב במרקם העירוני. בין היתר, יתבצע שימור של מגדל הפיקוח שנבנה בתקופת המנדט הבריטי, וישומרו מספר מבנים ששימשו את בית הספר לטיסה של חיל האוויר, שהיה הראשון שהוקם בארץ. בנוסף, יתבצע שימור של הצריף אשר שימש את מפקד סיירת מטכ"ל, ובמקום יוקם מוזיאון.
עם טעינה חשמלית, בלי פחי אשפה
כחלק מהבשורה שמביא עמו הרובע, מצביע סלע על מספר אלמנטים חדשניים. בין היתר, תשולב ברובע מערכת פנאומטית לפינוי אשפה, אשר תייתר את הצורך בכניסת משאיות זבל לרחובות המגורים ותמנע את המראות המוכרים של פחי אשפה עמוסי זבל, המהווים מפגע אסתטי ותברואתי. הוראות הבינוי המפורטות כוללות גם הנחייה ליזמים לספק בשלב האכלוס הסופי אפשרות לטעינת רכבים חשמלית בהיקף של עד 100% בכל בניין.
המחשבה על איכות החיים של תושבי הרובע באה לידי ביטוי גם בשימוש בשטחים הירוקים המקיפים את הרובע. "היה לנו חשוב לשלב את משאבי הטבע הקיימים – נחל מזור ממערב ונחל שילה מצפון – אל החוויה העירונית. תכננו טיילות לצד תוואי הנחל, הנגשנו את חורשת האקליפטוסים הגדולה והפכנו אותה למשהו שהציבור יוכל ליהנות ממנו, עם ספסלים, גינות כלבים, קירות טיפוס, גני שעשועים ופוד-טראקים", אומר סלע.
חוויית המגורים של העתיד
"השכונה כולה תהיה מוטת הליכה, תרושת בשבילים ובשטחים ירוקים, וניתן יהיה ללכת או לנסוע באופניים בשבילי השכונה מכל מקום לכל מקום. כל תושב יוכל להגיע במהירות ובצורה מאוד נגישה לאותם נחלים, לחורשה ולריאות הירוקות שמחוץ לרובע ובתוכו", מדגיש סלע.
"מי שמחפש את חוויית המגורים של העתיד", הוא מסכם, "צריך להתעניין בפתח תקווה וברובע נוף ירקון. אנחנו מסתכלים על כל פרט בחיי היומיום של התושב, מהרגע שהוא מתעורר בבוקר ועד שהוא הולך לישון. אנחנו חווים את זה דרך העיניים שלו ומייצרים עבורו חוויית משתמש ברמה הכי גבוהה: איך זה מרגיש לזרוק את הזבל, לקחת את הילד לגן שנמצא בבניין, לשתות קפה בשטחי המסחר שבקומת הקרקע, ללכת ברחוב, בשבילים או בפארק? כל הדברים האלה מייצרים שכונה מהפכנית, עתידנית, שתספק לתושבים שלה חוויית מגורים חלומית ואנו מקווים ומאמינים שהיא גם תהפוך למודל לשכונות וערים אחרות בישראל".