פתח תקווה, העיר החמישית בגודלה בישראל, עם למעלה מ-250 אלף תושבים (על פי נתוני משרד הפנים, אוגוסט 2023), מתעתדת להוסיף לאוכלוסייתה בשנים הקרובות עשרות אלפי תושבים חדשים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית ועם הקמתו של רובע סירקין שמתוכנן לבדו לאכלס למעלה מ-40 אלף תושבים.
העיור המוגבר והאורבניות המתחדשת, כמו גם הצפיפות, מחייבים את הרשויות לספק לתושבים גם מקום בו ניתן למצוא קצת שקט והפוגה. שמירה על הסביבה הטבעית כמו גם פיתוח פארקים, גינות ושצ"פים הם הכרח ביצירת מרחב ירוק ובריא, המספק לכל הגילים מגוון רחב של פעילויות פנאי, הנאה ונופש או במילים אחרות: איכות חיים.
שני פארקים גדולים
למעלה מ-700 דונם מוקצים בתוכנית סירקין לשטחים ציבוריים פתוחים. על פי התוכנית יקום במערב סירקין, פארק עירוני שישתרע על שטח של 330 דונם, ויכלול מתקני ספורט משמעותיים. פארק זה ישמש את תושבי העיר כולה ויחבר בין הרובע החדש לעיר הוותיקה.
הפארק השני בגודלו בפרויקט הוא פארק הנחל שישתרע לאורך 255 דונם בתוואי נחל שילה, העובר בגבולו הצפוני של מחנה סירקין, משתרע לאורך מסדרון אקולוגי ומקשר את מורדות השומרון בדרום מזרח עם נחל הירקון וגן לאומי ירקון בצפון מערב.
על פי עיריית פתח תקווה, בעבודות נוספות לשיקום נחל שילה, במקטעים נוספים שלו בעיר, בקטע שבין כביש 40 ועד לכביש 5, הושקעו כ-10 מיליון שקלים בקירוב, במיתון המדרונות ופיתוח שבילי טיולים עימם ניתן להגיע עד לירקון, שם נשפך נחל שילה.
ריאה ירוקה היסטורית
שטח ירוק משמעותי נוסף הוא חורשת האקליפטוסים בדרום מזרח הרובע המשתרעת על שטח של 170 דונם והיא חלק מההיסטוריה העשירה של מחנה סירקין הצבאי. העצים שם ניטעו על ידי הבריטים בשנות השלושים של המאה שעברה, והם יישמרו כחלק ממאמצי השימור של אתרים היסטוריים במחנה.
לשטחים הירוקים הגדולים בפרויקט מתווספים גם 5 גנים רובעיים גדולים (54 דונם) הפרוסים ברחבי העיר. נוסף אליהם, בלב ליבו של הפרויקט, במקום בו ייבנה מרכז התרבות העירוני מתוכנן גן מרכזי גדול שיהווה נקודת מפגש עירונית לתרבות ולנופש גם יחד.
מעגל הוליסטי של עקרונות משלימים
תכנון "השלד הירוק" ברובע נסמך על מספר מאפיינים המשלימים זה את זה ויוצרים יחד תשתית ירוקה משמעותית במרחב.
בין המאפיינים ניתן למנות את העקרונות הבאים:
- שמירה על אזורי חקלאות וטבע;
- תכנון צירים ירוקים רציפים לאיגום מי נגר;
- תכנון חיץ למערכת הכבישים הארצית;
- יצירת מרחב התכנסות עירוני לפעילות קהילתית וחיבור בין חלקי העיר;
- תכנון מוקדי פעילות וספורט, מוקדי משחק ופנאי לגילאים שונים;
- קישוריות טובה ופיתוח ותחזוקה ברי קיימה;
נגישות גבוהה למרחב ירוק
עיון בתוכניות הנוף של סירקין מגלה כי מתכנניו הקפידו לשמור על מאפיין משמעותי מאוד: נגישות גבוהה של תושבי המטרופולין למרחב ירוק. נגישות זו חיונית לשמירה על איכות חיים טובה בעיר ויש לה מדדים ברורים.
על פי מדריך משב"ש נגישות לשטח ירוק קרוב (סף הבית) צריכה להיות במרחק של עד 7 דקות הליכה משכונת מגורים. הכלי למתכננים, שכונה 360, שפותח על ידי משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם המועצה לבנייה ירוקה, מוסיף וקובע כי לפחות על 50 אחוזים מיחידות הדיור בפרויקט להיות במרחק שלא יעלה על 300 מטר הליכה משטח פתוח כגון גן, פארק או שטח טבע עירוני הנגיש לכלל הציבור.
מדד נוסף הוא המרחק מתשתית עירונית משמעותית כמו פארק עירוני, שמסתכם בכ-20 דקות הליכה או 10 דקות נסיעה בתחב"צ או רכיבה באופניים. הפרוגרמה לשטחים פתוחים בסירקין בתכנונו של שלמה אהרונסון אדריכלי נוף, עומד בכללים אלו בהצלחה.
3,521 עצים מיועדים לשימור
לצד התכנון המתקדם יש גם מי שמבכה את אובדנם של אלפי עצים המיועדים לכריתה. בחמש השנים האחרונות ניהלו תושבים רבים מאבק לשמירה על חורשות אקליפטוסים ועצים הנוספים, אך נחלו הצלחה חלקית בלבד.
מנתוני סקר עצים בוגרים שנערך בשטח סירקין עלה כי כמות העצים בתחום התוכנית מסתכמת ב-6,310 עצים השייכים ל-70 מינים, בעיקר אקליפטוס המקור, וושינגטוניה חסונה, פיקוס השדרות וברוש מצוי.
על פי פקיד היערות, 2,782 עצים מיועדים לכריתה (44%), 7 עצים מיועדים להעתקה, 3,521 עצים מיועדים לשימור (56%). התוכנית משמרת את חורשות האקליפטוסים המשמעותית לאורך נחל מזור ואילו בחורשת האקליפטוסים הדרום מזרחית, התוכנית משמרת את מקבצי העצים העיקריים. בנוסף, סקר העצים מצביע על עצים בודדים משמעותיים, בעיקר בחלק הצפוני של המתחם, והתכנון הנופי משלב אותם, במידת האפשר, בשצ"פים ובפארקים המתוכננים.
דאגה גדולה למרחב הירוק
משה פישר, חבר הנהלה במטה לבינוי שפוי סירקין, מעריך שבשלב זה המאבק להצלת העצים נגמר אך הוא עדיין מאוד מודאג: "למרות שהתכנון האורבני ותכנון התשתית הירוקה נעשה על ידי חברה מאוד רצינית, ארי כהן, אני עדיין בספק לגבי שמירת העצים. מתוך 6,500 עצים בקרוב, הותרו לכריתה כ- 3,000 עצים. מדובר על עצים שבשנות ה-30 וה-40 הבריטים נטעו אותם לשמירה על המחנה. רובם עצי אקליפטוס – אבל לא רק.
"נכרתו כבר כמה מאות עצים על ידי קבלני כריתה שנכנסים לשטח לבצע עבודות תשתית והם לא כורתים לפי התוכניות. שוחחתי עם סגן ראש העיר פתח תקווה, שאמר לי שזה בטיפול והעירייה תשים לב לנושא. אני מאוד מקווה שהם אכן יעקבו אחרי זה. בישראל לצערי זו נקודת תורפה, כך שיש דאגה גדולה למרחב הירוק, מה יהיו פניו לאחר שכל הטרקטורים יעלו לשטח".
ארבל שחר-עטיה, ממקימות קבוצת הפעילות האזרחית 'מצילים את יער סירקין', עדיין לא אמרה נואש. היא מאמינה שלעיריית פתח תקווה יש את הכלים והיכולת לשמור על מספר גדול יותר של עצים מאלו שאושרו בתוכנית, זאת למרות שיזמים כבר זכו בקרקע ועבודות ראשונות התבצעו בשטח. שחר-עטיה מקווה שהנושא יעלה למודעות המועמדים לראשות העיר שמתמודדים בבחירות המוניציפליות הקרובות והיא דורשת שיבוצעו התאמות בשטח לשמירה של "לפחות 70 אחוזים מהעצים". בינתיים, היא מגייסת את ילדי בית ספר כצנלסון, המתגוררים בכפר סירקין ושיכון בלינסון לקמפיין הקורא לשמירה על היער.
